וּבָנָ֞יו ורב [יִ֧רֶ֞ב] הַמַּשָּׂ֣א עָלָ֗יו וִיסוֹד֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־מִדְרַ֖שׁ סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֑ים וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ (פ)
אגרא דכלה
יר"ב (בראשית א כב) ב'. א' דין. ב' דברי הימים ב' כד כז כ"ד כ"ז ובניו יר"ב המשא עליו, (זה אצל יואש מלך יהודה, אבל שם נכתב ור"ב בוא"ו, ונקרא בהיפוך יר"ב) שרשו רבה מגזירת נחי למ"ד ה"א, והמלה עתידה מבנין הקל אשר היו"ד אית"ן המורה על העתיד היא בתנועת חירק, ובתשלומו אמר ירבה, וכאשר נחסרה ה"א למ"ד הפעל, נעתקה תנועת עיי"ן הפעל לפ"א הפעל, מבין חידות: